בישראל אין חוק פינוי רהיטים אחד שקובע מתי ואיפה מוציאים ארון או ספה ישנה. מה שקובע בפועל הוא חוק העזר של הרשות המקומית שבה אתם גרים: הוא מגדיר את ימי הוצאת הגזם, את המקום, ואת הקנס למי שמוציא שלא במועד. מעל זה יש חקיקה ארצית שנוגעת לעניין - חוק שמירת הניקיון אוסר להשליך פסולת ברשות הרבים, ולפסולת אלקטרונית יש חוק נפרד שמקנה לכם זכות מפורשת. ההבדל בין שני הרבדים הוא מה שמבלבל: האיסור ארצי, אבל היום, המקום והכמות המותרת נקבעים בעיר שלכם - וכשהכמות חורגת ממה שהעירייה אוספת, המסלול העירוני כבר לא רלוונטי.
מה החוק באמת אומר על פינוי רהיטים, רובד אחרי רובד
למה אין חוק אחד לפינוי רהיטים
פינוי פסולת מרשות הרבים הוא תחום שבו הרשות המקומית מחוקקת, ולכן לכל עירייה ומועצה יש חוקי עזר משלהן. כך נוצר מצב שבו הכללים בחיפה, בירושלים ובתל אביב אינם זהים: ימי ההוצאה שונים, ההגדרה של מה נחשב פסולת גושית שונה, וגם גובה הקנס שונה. לחיפה, למשל, יש חוק עזר ייעודי לפינוי אשפה משנת תשע"ט-2019.
המשמעות המעשית פשוטה: מה שנכון אצל חבר שגר בעיר אחרת לא בהכרח נכון אצלכם. הדרך לדעת היא לבדוק את הדף הרשמי של הרשות שלכם או לפנות למוקד העירוני. הסברנו איך עושים את זה, עיר אחרי עיר, במדריך פינוי רהיטים דרך העירייה.
מה כן אוסר החוק הארצי
חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, אוסר להשליך פסולת ברשות הרבים ולזהם אותה. זהו חוק ארצי, והמשרד להגנת הסביבה אחראי על יישומו.
שני הרבדים עובדים יחד. החוק הארצי אוסר את ההשלכה, וחוק העזר העירוני קובע מתי, איפה ובאיזו כמות כן מותר להוציא. ארון שנשאר על המדרכה ביום שאינו יום ההוצאה נופל בין השניים, ובדרך כלל גם לא נאסף.
הקנס: כמה זה עולה בפועל
גובה הקנס נקבע ברמת הרשות ומשתנה מעיר לעיר. עיריית תל אביב-יפו מפרסמת בדף ניקוי הרחובות שלה שהוצאת גזם, ריהוט, גרוטאות ופסולת חריגה שלא ביום ההוצאה תביא לקנסות בגובה 475 ש"ח. זהו הסכום שמפורסם באתר העירייה בזמן כתיבת הדף הזה; בערים אחרות הוא שונה, וסכומים מתעדכנים מדי פעם.
לכן, לפני שמוציאים פריט גדול, שווה לוודא את היום המדויק לרחוב שלכם. חלק מהערים, ובהן תל אביב-יפו, מפעילות חיפוש לפי שם רחוב באתר העירייה.
פסולת אלקטרונית: כאן יש חוק ברור, ויש לכם זכות
מקרר, תנור או מכונת כביסה אינם רהיט וגם לא גזם. עליהם חל חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012. סעיף 30 בחוק קובע שמשווק שמוכר ציוד חשמלי חדש מאפשר לקונה למסור לו, בלי תשלום, פסולת ציוד חשמלי דומה. כשהמכשיר החדש מסופק אליכם הביתה, המשווק אמור לאסוף משם את הישן. הזכות אינה תלויה בשאלה מי ייצר את המכשיר הישן, והמשווק רשאי לסרב רק כשהטיפול בציוד עלול לגרום נזק בריאותי או בטיחותי.
יש לכך גם צד עירוני: בחלק מהרשויות מוצרי חשמל אינם נאספים יחד עם הרהיטים, ודורשים מסלול איסוף נפרד. מקרר ישן שמונח לצד ארון ביום הגזם עלול פשוט להישאר במקום.
כמה מותר להוציא בפעם אחת
לפינוי העירוני יש תקרה, וזו נקודת השבירה של רוב הפינויים הגדולים. עיריית ירושלים מפרסמת שגזם וגרוטאות יפונו מאותה כתובת פעם אחת בלבד ובכמות של עד 4 קוב, וכמות גדולה מזו מפונה באופן פרטי על ידי התושב או קבלן מטעמו. המספרים משתנים בין רשויות, אבל ההיגיון חוזר על עצמו: השירות נבנה לכמה פריטים, לא לבית שלם.
דירה שלמה, מחסן דחוס או עיזבון חורגים מהתקרה הזו כמעט תמיד. אז נדרש פינוי רהיטים מסודר, עם רכב, כוח אדם ופריקה באתר מורשה, במקום המתנה לתור עירוני שממילא לא יכסה את הכמות.
מי אחראי לפנות: שוכר, בעל דירה, יורשים
בדירה שכורה, השאלה מי מפנה את מה שנשאר היא בדרך כלל שאלה חוזית, לא שאלה של כללי גזם. רוב חוזי השכירות מגדירים באיזה מצב מוחזרת הדירה. שווה לקרוא את הסעיף הזה לפני המעבר ולסכם מראש מה קורה עם רהיטים שנשארים בדירה.
בדירה של אדם שנפטר, הפינוי נעשה בתיאום בין היורשים, והצד המשפטי של חלוקת התכולה שייך לתהליך העיזבון ולא לכללי הפינוי. ריכזנו את הצד המעשי של הדברים בעמוד ירושה ועיזבון, בקצב שמתאים למשפחה.
לאן התכולה מגיעה בסוף
כשמישהו אחר מוציא את התכולה מהבית, שווה לדעת לאן היא ממשיכה. חוק שמירת הניקיון אוסר השלכת פסולת ברשות הרבים, וזה נכון גם לערימה שנזרקת בשטח פתוח הרחק מהבניין. שאלה אחת לפני שסוגרים פינוי, לאן הדברים מגיעים, מבדילה בין פינוי מסודר לבין העברה של הערימה למקום אחר.
פינוי מסודר מפריד בין מה שאפשר למכור, מה שראוי לתרומה ומה שנוסע לאתר פסולת מורשה. מה שמבדיל בין חברה לחברה מפורט במדריך איך בוחרים חברת פינוי דירות.
לפני שמוציאים לרחוב, בדקו מה שווה
רהיט שיוצא לגזם לא חוזר, גם אם היה שווה כסף. לפי נתוני יד2, בחודשי הקיץ מספר מודעות הרהיטים המשומשים גבוה מהממוצע החודשי, כלומר יש שוק פעיל לפריטים שיוצאים מבתים. עץ מלא, ריהוט מעצבים או פריט עתיק יכולים להימכר, ולעיתים ההכנסה מכסה חלק מעלות הפינוי.
בדיקה קצרה של התכולה, לפני שמוציאים משהו לרחוב, לוקחת כמה דקות והיא ללא התחייבות. אפשר לתאם אותה דרך עמוד הערכת תכולה.
שאלות נפוצות
יש בישראל חוק פינוי רהיטים?
אין חוק ארצי אחד שמסדיר איפה ומתי מוציאים רהיטים. הכללים המחייבים אתכם הם חוקי העזר של הרשות המקומית. במקביל חלים חוק שמירת הניקיון, שאוסר השלכת פסולת ברשות הרבים, וחוק נפרד לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני.
מה הקנס על הוצאת רהיטים ביום הלא נכון?
הסכום נקבע בכל רשות בנפרד. עיריית תל אביב-יפו מפרסמת קנס של 475 ש"ח על הוצאת גזם, ריהוט, גרוטאות ופסולת חריגה שלא ביום ההוצאה. בערים אחרות הסכום שונה, ולכן שווה לבדוק באתר הרשות שלכם.
אפשר להוציא מקרר או מכונת כביסה יחד עם הרהיטים?
בחלק מהרשויות מוצרי חשמל אינם נאספים עם הרהיטים ודורשים מסלול נפרד. בנוסף, כשקונים מכשיר חדש, המשווק מאפשר למסור לו מכשיר ישן דומה בלי תשלום, ואוסף אותו מהבית כשהחדש מסופק אליכם.
כמה רהיטים מותר להוציא בבת אחת?
זה תלוי ברשות. עיריית ירושלים, למשל, מפרסמת פינוי של עד 4 קוב מאותה כתובת בפעם אחת. פינוי של דירה שלמה חורג מהתקרה הזו כמעט תמיד.
מי אחראי לפנות רהיטים בדירה שכורה?
בדרך כלל זו שאלה של חוזה השכירות ולא של החוק. כדאי לקרוא מה החוזה אומר על מצב הדירה בהחזרה, ולסכם מראש עם בעל הדירה מה נעשה עם רהיטים שנשארים.
מה עושים כשהכמות גדולה מדי לפינוי העירוני?
פונים לפינוי מסודר בתשלום, שמגיע עם רכב וכוח אדם ומסיים בדרך כלל ביום אחד. אפשר לתאם קודם בדיקה של התכולה ולקבל טווח מחיר ראשוני, בלי התחייבות.
היכן אפשר ללמוד עוד על הנושא?
ריכזנו כמה מקורות רשמיים ומהימנים להרחבה: המשרד להגנת הסביבה, מחזור ופסולתעיריית תל אביב-יפו, ניקיון ופינוי גזםכל זכות, החזרת מוצר חשמלי ישן בקנייה של חדש.